מתוך 'ילד הכרובית' / יהונתן גפן
...ראשיק, לבוש פיז'מה וחלוק, ליטף את הבטן שלו כאילו היתה כלבלב והביט למעלה.
"הרבה צרות אתה עושה לנו, דניאל... תרד ואנחנו נעשה כל מה שתבקש. רק תרד ותהיה כמו כולם."
"אני לא רוצה להיות כמו כולם," אמר דניאל.
"אבל כולם כמו כולם" אמר ראשיק, ראש הכפר.
"אני לא," אמר דניאל, "אבל אמרת שכל מה שאבקש..."
"כל מה שתבקש" אמר ראשיק ושלף פנקס מהכיס. "מה אתה מבקש?"
"חופש," אמר דניאל.
"אני רושם," אמר ראשיק.
אי שם ביסודי, כשבתי וחבריה לכיתה היו צריכים להגיש עבודה על הספר, הצהירה המורה לספרות בפני התלמידים כי אישית היא מתנגדת לעובדה שהספר 'ילד הכרובית' כלול בתכנית הלימודים משום שהוא איננו חינוכי, עלול לעודד את התלמידים לפרש את המילה חופש באופן שלילי , ועלול להוביל אותם לחוסר משמעת ולאנרכיה.
באלה המילים.
ובכן, מעבר לעובדה ש'ילד הכרובית' היא יצירה חכמה ומתוחכמת שמתקשרת עם ילדים, מבוגרים וצעירים ברוחם, עם הומור בריא והיגיון סביר, עצוב לשמוע שיש מי שמגדיר נפרדות, עצמאות, חופש, חופש ביטוי, חשיבה עצמאית ויצירתיות כאנרכיה. נורא מדגדג לי להתחבר מהנקודה הזאת לנושאים האקטואלים שעל סדר היום אבל מפאת כבודו של הסופר, אוותר ואסתפק בהמלצה חמה לקרוא את הספר המופלא הזה.
ובכן אם עד היום לא קראתם, רוצו לקרוא.
יחד עם הילדים.
ילד הכרובית, יהונתן גפן, הוצאת דביר 1982.
