הפרעתקשורת - יומן מסע

"... בשורה התחתונה, אמא תתאכזב, התייאשתי לעצמי. בשורה שמתחתיה, אני אחטוף על זה כזה מבול ממטפי מוסר, שאני פשוט לא אהיה מסוגל להתמודד עם מה שזה יגרום לאמא.  אוף, תתבגר! נזפתי בעצמי. בגללך בלפר ואמא צדקו. היית צריך לבחור מלכתחילה בסנדלים השניים. היית צריך להפגין בגרות ולהסכים. היית צריך להתאפק ולא להזכיר לבלפר את בודו כדי שאחר כך לא תצטרך להתנצל בפני בלפר על בודו ולגרום לו להתפסל ולאמא להתאכזב ולבהונות הרגליים שלך לאבד תחושה מרוב קור בדרך חזור. אבל אני באמת לא אשם, עניתי לעצמי. יש לי מחשבות זבוביות.  אמא לא אוהבת את המחשבות הזבוביות שלי . היא אומרת שזה עושה לי סלט פחדים בראש. טוב, היא לא באמת אומרת סלט.   זו כבר תוספת שלי. אבל לא אכלתי צהרים ומתחשק לי סלט פסטה. השתגעתי? זה בדיוק הזמן הכי לא המתאים לחשוב על סלטים, פסטות ואוכל באופן כללי. אני מוכן להיות בוגר לרגע ולחזור לעסוק בנושא המרכזי? כי יש פה בעיה. הרבה יותר גדולה מהרעב שלי. גם אם יש מצב שיש פסטה ברוטב עגבניות למטה במקרר, מעגבניות אמיתיות, לא רסק מוכן מצנצנת. ובזיליקלום טרי ופרמזן...   כדאי שאפסיק לחשוב על זה תיכף ומייד! כי לא רק