דילוג לתוכן הראשי

רשומות

מומלצים

נוגה מציירת

   עיגול. כמו שמציירים, נאמר, עולם.  נוגה אוחזת, כפי שלימדו אותה תמיד, לשלב אצבעות קצת אחרי תחילת המכחול, ואז בזהירות להחליק את קצהו הכחול בעדינות כלפי מטה עם כוון השעון  נוגה מחליקה המכחול בהצטיינות יתרה ואז עוצרת רגע וחושבת. ועוד חושבת. בינתיים שותקת. וכשמסיימת לחשוב וגם לשתוק, מייצבת שוב את המכחול בין אצבעותיה הקטנטנות כפי שחונכה ומחליקה אותו באיטיות כל הדרך מטה ואז חזרה מעלה אל עבר הנקודה שבה מתחיל הכל. נוגה יוצרת מעגל בדמותו של העולם, והוא יהיה לה ראשית לכל, גם אם לא מאוד גדול. ואפשר אפילו שיהיה בינוני, אגב, כל עוד יוכל להכיל הכל ולא יותר. כי אם על כל ההכל הזה יתאפשר לה  באופן כזה או יותר, בכל זאת, לשכן בתוכו גם אופניים חדשים עם הילוכים, נאמר, כמו של איתמר  ולגו מכונית מירוץ כמו של תמר ודיוק בחבטת גב היד בטניס כמו של צפנת וכשרון כתיבה כמו של אסנת,  וכריכים ע נ ק י י ם - תמיד רק  עם גבינה לבנה - כמו שרק  אבא של טל, שיש לו מאפיה יודע להכין, וקול נעים כמו של רונית הגננת ולחמניות לשבת כמו של יהודית, העוזרת, ועוד כהנה וכהנה וכהנה וכהנה  עיגולים של אחרים, תהיה המאושרת בילדים. כל  דרישה

פוסטים אחרונים

לפני אחרון

רק שהשמש תסכים

למחרת היה סוער כמו אחרי או אפילו לפני סערה ( מתוך "זבובים בראש", אוטיבוק)

מתוך "זבובים בראש"/ חגית אהרוני - אוטיבוק

מתוך "זבובים בראש", חגית אהרוני

הפסנתר / חגית אהרוני, אוטיבוק