מנסה לכתוב שיר/חגית אהרוני




סתם שיר. לא מופע גרנדיוזי של חריזות סתומות, חידתיות, מתפלפלות, מתפלספות, מתגמשות, מתחנפות, מצטנעות, מצטעצעות, מתחכמות לדעת, משתנקות ממאמץ יתר ומחשיבות עצמית יתרה, או של מילים עירומות שמוכנות להתערטל בעירום נואש, בוטה, פורנוגרפי לעיני הקהל הצמא.

שיר פשוט. פשוט, שיר. מיטב המילים הנייטרליות מונחות למען הסדר הטוב באופן שיהיה מאורגן ומאופק דיו ותחשופנה רק מעט ובטוב טעם. 

מילים שתכתבנה בהסכמה הדדית! לא על הצהרת אהבה גרנדיוזית ולא על שברון לב. לא מתוך חולשה פתאומית ולא מתוך עוצמה פראית. לא מתוך תקווה חד פעמית ולא מתוך יאוש מחזורי. לא כהכרזת מלחמה על המודע או על הלא. לא כמענה לקונפליקטים ברומו של הלב ולא כזעקה אנרכיסטית מתוך כאב. לא שנוטה לברוא אלף רוחות שמיים וארץ וכל צבאם וצבעם ועטם הנובע והמבעבע כמו של משוררים זועמים עד זוב ליבם. וגם לא כדי לנפנף בצו פיוס מול העולם. לא ולא. סתם אקספרסיביות פשוטה, מדודה, מתונה. כזו שאין בה כדי לגרום לי, המשוררת, נזק תדמיתי שעוד יגרום לי לצאת במילים שכנגד ולהכחיש בתוקף כל קשר בינן וביני.

בכנות מוחלטת, מדובר בסתם מילים. סתם מילים! שום כותרת פומפוזית אין בה כדי להוציא אותי משלוותי והשורה הראשונה לא חייבת  להכתב הגם שהיא נכתבת מעצמה, ושתגיד מה שתגיד, אני לא מתחייבת לה רק משום שבחרה בי להיות זו שכותבת אותה. ממרומי האפרוריות המתמשכת אני רואה עצמי משוחררת מכל הג'אז והפואטרי סלאם. גם אם יש לי עוד ועוד ועוד ועוד לומר, לא עוד. איני מחוייבת לשאת ולתת עם איש בקהל במכאוב או באושר או בזעם או באדישות או בתקוה או ביאוש או באהבה או בשנאה או בצחוק או בדמעה או בטירוף או בשפיות או בגאווה או בעליבות או ביוהרה או בצניעות או בבגידה או בנאמנות או במלחמה או בשלום או בידיעה הברורה או בבלבול המתהווה.

על כן, במטותא, אני רק מבקשת להסתייג מפרץ הדמעות הפתאומי הזה שסתם, אבל סתם מעכיר את שלוות השיר הפשוט הזה.  


רשומות פופולריות