"תתפלאי, אני עדיין חולמת. אפילו יותר ממה שחלמתי כשהייתי צעירה. חלומות צנועים, אבל שקולים בזהב. אין לי את הלוקסוס לשבת רגל על רגל ולא לחלום.מה אני אעשה, אחכה שהזיקנה תכלה אותי? תאורטית, הייתי יכולה לפרוש ולא לעשות כלום. הרי אני בשנת אבל בכל מקרה, לא חייבת להוכיח כלום לאף אחד. אבל לעצמי אני רוצה. אז כרגע לחלום זה בשבילי כמו שיעורי בית. כל גיל והשיעורי בית שלו. מרי עוזרת לי לחלום...
כשהייתי צעירה חשבתי שיש לי את כל הזמן שבעולם ועד שאני אהיה זקנה ימציאו תרופת פלא לחיי נצח. וגם אני דיברתי ססמאות שצריך להעריך כל רגע בחיים וכו' אבל זה לא באמת נגע בי, את מבינה? עכשיו זה מוחשי. עכשיו אני חיה עם שעון חול בתוך הראש וכל גרגר מתנפץ על הקרקעית כמו פצצה מתקתקת. אולי אם הייתי מרגישה שחייתי חיים מלאים..."
אבל למה בלי צלחת, חגית אהרוני, אוטיבוק. גרסה דיגיטלית - ראובני ספרי צמרת, netbook.
