מבעד למסכה ( ואחרי חיסון מס' 2 )



לו רק היו המסכות מסוגלות גם לבלום שפריצים של דיבור מיותר...

באנו ונבוא עוד חשבון עם נבחרינו, מנהיגינו, פקידיהם, דובריהם והשכן שהתעטש במעלית.

כל דבר בעיתו, וגם לזה עוד נגיע, ולו רק כי העולם יצטרך בסופו של אפצ'י לאזן את עצמו, וגם שערי הדמוקרטיה, סביר שייפתחו שוב לקהל הרחב. או שלא..?

יהיה לנו מספיק זמן לחזור להיות בודדים לבד,
אבל בינתיים, בעיתוי כה רגיש, של בדידות מגובשת, עת העולם עסוק יותר מאי פעם בניקיון כפיו, היה רצוי שנבודד לא רק את גופנו אלא גם את המילים העלולות לצאת משליטתנו, ואם כבר, אז נדביק  זה את זה דוקא באיזו מילה טובה.

אז ככה, בקטנה, כמה רעיונות לשעות הפנאי:

השתדלו להיות אדיבים.

חייכו יותר מבעד למסכה.

פרגנו לילדים שלכם שהצליחו לא לריב חצי שעה.

היו מכילים את השכן שהילד שלו זרק את השק של הזבל בכניסה! לחדר האשפה ואז רץ החוצה בבהלה.

חייכו לבן / בת הזוג

חייכו לחמותכן דרך ה zoom אם לה יש skype

פרגנו לקולגות שלכם למקצוע שכל כך זקוקים  כרגע לכל עזרה בשווק.

 לעסקים הקטנים שכל כך מתאמצים להגיע אליכם דרך הרשתות החברתיות.

מרחו ג'ל על הכפתור של המעלית למען הדורות הבאים של השכנה שעושה צרות לועד.

ואם נשאר לכם זמן אחרי כל זה, טקבקו עצמכם קצת יותר בנימוס ולא בדרך אלימה על כך שחייבת, אבל חייבת, לקום כבר ממשלה...

תודה
🤧

תגובות

פוסטים פופולריים