היה שלום

בחודשים האחרונים נפגשנו בעיקר דרך ויטרינות מגושמות ומסכי מחשב. חצאי פנים, רבעי סנטר - לצערי, אפילו לא לחיצת יד אחת לנחמה. למדנו לקרוא עיניים...
והמבט שלך הביע דאגה למצב הלאומי, הבריאותי, האישי. דאגנו כולנו ושתקנו, המומים מול מקבלי ההחלטות שלא טרחו להקפיד על הגזרות שהם עצמם גזרו עלינו. לו רק היו הם ואנחנו ואני יודעים שהלוויה שלך תהיה הפעם היחידה שנזכה להפגש באמת ממש באותו חדר או באותו מתחם, הייתי קורעת כבר אז את המסכה ואומרת: עד כאן. עד כאן.
והייתי מחבקת אותך חיבוק אמיתי- אמיתי! ולא חיבוק זום.
היה שלום, אבא טוב שלי, היה שלום.

רשומות פופולריות