גבוהים / "אניואני" אוסף ילדות



היום נהיה גבוהים יותר
מכל הויכוחים הגבוהים
שהגיעו אתמול עד קצה השמיים
שבסוף סולם החבלים.

אני לא בטוח לגמרי על מה התווכחנו.
אני רק זוכר שחשבתי שאני צודק ולא הסכמתי לוותר,
ואתה נעלבת ועזבת את החצר.
ובאתי אחריך ואז אמרנו כמה וכמה ועוד כמה מילים
ואז התחילו ריבים איומים
ואתה אמרת ואני אמרתי גם,
ותרשה לי לנחש: שנינו מתחרטים עכשיו
כמעט עד קצה הסולם.

אתה חושב שנוכל להיות גבוהים יותר
מכל הויכוחים הגבוהים
שהגיעו אתמול עד קצה השמים
שבסוף סולם החבלים?

לפחות עד אחת וחצי.
או עד שנשכח לכעוס על אתמול
אם במקרה ייצא שנפגש
בדיוק באותו הזמן
ליד ארגז החול.

אם תגבה לרגע לפניי,
אדע שהגיע תורי
להניח את החרבות.

אם אגבה יותר מידי,
אשתדל לעצור ולחכות.

אני קצר כשאני כועס וארוך מכדי לשכוח,
אבל אם להודות על האמת
אחרי הכל, אין לי כח לא לסלוח
ולהתכווץ מכל מילה שנאמרת בלי חשבון
ואז לשבת עצוב ולחשוב על פתרון,
כשלא בטוח מלכתחילה שלריב ההוא בכלל היה היגיון.
לא יודע אם אני עושה נכון,
אבל:

אם במקרה
אתה מעוניין,
ועד אחת וחצי נותר לך קצת זמן,
"לנקות את השולחן"
ולעשות סדר בבלגן
וגם לך כבר אין יותר כח לא לשכוח,
ושנינו מוכנים לסלוח,
ומוסכם בינינו שמה שקרה אתמול על סולם החבלים
נראה במבט לאחור כהבל הבלים,
אני חושב שאני כמעט בטוח
שאנחנו יכולים לחזור להיות חברים,

ולכן, באופן רשמי:
אני מזמין אותנו היום להיות יותר גבוהים.








רשומות פופולריות