מנומקת

ומידי ערב
היתה יושבת אל המכתבה
ועונדת חרוזים מנומקים
ממעמקי ההיגיון הבריא;

מילים קטנות,
מעודנות, שזורות זו בזו בשכנוע
היו משתרכות מן המחברת,
 אט אט אל צוארה,
 מהדקות לפיתתן מקו המחשוף
ועד מוצא פיה.

רק לעיתים נדירות
היתה משוררת מתוך גחמה.

כך, מידי ערב, היתה יושבת אל המכתבה
וכורכת נימוקים הגיוניים סביב צוארה.



























אף מילה.
אף מילה!

זו רק הנחה,
אבל יתכן שלעולם לא נדע.










רשומות פופולריות