בשם המילים!

בחלוף השירים,

יותר ויותר אני תוהה

בנוגע לרי-קול דעתם

של מי שמתקינים אמנותם

ללא חשש לקדושת המילה.

כאשר שחלוף אותיות 

הופך סחר- מכר לרב-מכר,

עת שבעליו פורש שירתו
כארשת דייגים רצינית ומכובדת
רק כדי לדוג מילים אקראיות 

לקול צהלת בהונות,

בין שההיסטוריה נשארה מאחורי גבו,

תובעת חרישית עלבונה מכתב ידו,

או שעזבונה נשכח בשוגג על סף עטו,

באמת ובתמים אך מתבקש
למען השם והמילה 

 שימהר לעסות מילותיו החפות מעומק

ויכסה אותן לפחות במעט סומק,

כדי שקשקשיה הבוהקים של יצירתו הטרייה

יספגו מעט טעמים עמוקים,

ולפחות למראית עין ייראו אנינים.

יכול גם יכול אפילו לרקוח השראה
מאותם חכמים וטובים,

שטעם דבריהם יזכר בדברי הימים,
כן כן, אם עדיין מאמין
בקדושת המילים,
ירבה השראתם ברשות הרבים.

מהר מהר,
לפני שיחרזו החרוזים

עפיצותם בים האגודלים

יש לפעול בחכמה

ולפשפש בהרמזים,

טרם ייעטפו השירים לעד בגזרי עיתונים.

אוי, בשם המילים!