מעליבי החיים

לוּ נִלְקְחָה מִלּוּחוֹת הַמּוֹדָעוֹת הַנְּבוּאָה, כָּךְ אָמְרוּ לִי פַּעַם יוֹדְעֵי דָּבָר,

סָפֵק אִם הָיִיתִי כָּשִׁיר לְהַבְחִין בֵּין הַיּוֹם וּמָחָר.

וְאִם יֵשׁ אֱמֶת בַּדָּבָר,

וְגוֹרָלִי בְּעֵטָם נֶחְתַּם זֶה מִכְּבָר

אֲנִי מנִּיחַ שְׁעָלַי לְהוֹקִיר תּוֹדָה עַל שְׁנָּפְלָה בְּחֶלְקִי הַזְּכוּת

לָגוּר תַּחַת עַמּוּד,

שְׁאִלְמָלֵא מוֹדָעוֹתָיו הָיוּ עֲמִידוֹת בִּפְנֵי מוּדָעוּתִּי הַכּוֹשֶׁלֶת,

לֹא הָיוּ נְאוֹתוֹת לְהָבִיא לִידִיעָתִי הַיַּחֲסִית

אֶת שֶׁפַע הָעוֹלָם עַד פֶּתַח הַדֶּלֶת.

הִנֵּה לְדֻגְמָא, לִפְנֵי מִסְפַּר יָמִים

הוֹפִיעָה עַל לוּחַ אַמּוֹתַי הַזְמָנָה לַהַצָּגָה "עֲלוּבֵי הַחַיִּים".

וּמֵאַחַר שְׁעֶקְרוֹנִית אֲנִי מַאֲמִין שְׁזְּכוּת הַצִּבּוּר לָדַעַת,

הִשְׁתַּדַּלְתִּי לְהַעֲבִיר לִידִיעַת הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים

אֶת חֲשִׁיבוּת הָאֵרוּעַ בְּמֵרַב הַלַּהַט.

וְאַל תַּחְשְׁבוּ אוֹתִי יָהִיר חָלִילָה,

אַךְ אֲנִי נוֹטֶה בֶּאֱמֶת לְהַאֲמִין שֶׁמְּלַאכְתִּי הִשְׁפִּיעָה רַבּוֹת,

שַׂהֲרֵי הַפְלֵא וָפֶלֶא, עוֹד בְּטֶרֶם סִיַּמְתִּי מִשְׁפָּט,

כְּבָר הָיָה כּוֹבָעִי גָּדוּשׁ מַטְבְּעוֹת.

וַאֲנִי, שֶׁבֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אֵינִי מְבַקֵּשׁ פְּרוּטָה עֲבוּר שְׁלִיחוּתִי,

מוֹקִיר תּוֹדָה עַל שְׁזָּכִיתִי לְאָרֵחַ מָאן דְּהוּא בְּבֵיתִי.

וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, אִם אַחְרָיוּת צִבּוּרִית מֻנַּחַת עַל כְּתֵפַי,

סְבוּרַנִי כִּי עָלַי לִנְהֹג דֶּרֶךְ אֶרֶץ, כְּפִי שֶׁלִּמְּדוּנִי מַנְהִיגַי

וְאַף פַּעַם לֹא לְסָרֵב לְתוֹרְמַי.

דָּבָר אֶחָד רַק תָּמוּהַּ בְּעֵינַי, אֲנִי חַיָּב לְהוֹדוֹת:

מִידֵי יוֹם עוֹצְרִים אוֹתִי, אֵיזֶה הֶלֶךְ אוֹ שְׁנַיִם

וְטוֹרְחִים בְּמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת אֲרֻכּוֹת

לְשַׁכְנֵעַ אוֹתִי שֶׁמּוּטָב לִי לָגוּר בְּבֵית דִּירוֹת.

וַאֲנִי, שֶׁהַשְּׁלִיחוּת הַצִּבּוּרִית, כָּאָמוּר, יֹעֲדָה לִי עוֹד מִקַּטְנוּת עַל-יְדֵי מֵיטַב הַיּוֹדְעִים,

לֹא לְגַמְרֵי מֵבִין לְמָה הַם מִתְכַּוְּנִים.

כִּי עַל אַף הַעֲרָכָתִי לְהִתְעַנְיְנוּתָן הַכֵּנָה שֶׁל הַבְּרִיּוֹת,

חוֹשְׁשָׁנִי שְׁלוּ הָיָה הַדָּבָר מִתְמַמֵּשׁ,

הָיִיתִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי הַמְהֻדָּר וּמְדַבֵּר עִם הַקִּירוֹת.