בהמשך לבדיקת המעקב - אילן אהרוני

לכבוד,
ד"ר מאיה גאון, רופאה התפתחותית,
המכון להתפתחות הילד, נווה אחידים

הנדון: בדיקת מעקב התפתחות מיום 1.2.2017
בהמשך לבדיקה שבנדון במשרדי המכון להתפתחות הילד, עלו מספר שאלות הבהרה כדלקמן:
במסגרת בדיקת המעקב הנ"ל, בה נכחנו אני ובני, שהגיע "מטופח, נקי ומסודר", העלית שאלות הנוגעות ליכולותיו התקשורתיות. בין היתר, נשאל ביחס לאירועים המתרחשים בבית המגורים הידוע כגוש 7628, חלקה 42, תת – חלקה 4. עוד צוין, כי עדיין ניכרים חסכים בתקשורת הבינאישית, קולו מוחלש, עונה תשובה מסוג B כאשר נשאל שאלה מסוג A, בבחינת טענו בחיטים והשיבו שעורים, וכי יש להיזדקק לפרק זמן נוסף על מנת להפחית פערים אלו.
כל בר בי רב דחד יומא בודאי יודע כי טענה זו סתומה וטעונה הבהרה. עסקינן בתיאור שכל כולו אמירה תיאורטית, חסרת פרשנות תומכת, ומן הראוי כי כבודה תואיל לנקוט ביתר פירוט למה התכוונה באמירתה לעניין "חסכים בתקשורת הבינאישית"?
תמוה בעיני, הכיצד ניכר בך הביטחון להפגין מסקנה כה נחרצת, ללא כל תימוכין לביטויה.  
עוד נדרש מרשי (סליחה, בני) למטלה, במסגרתה, הונחו על שולחן שתי עלמות חן גויות, סאלי ואן (הרשי לי, אנחנו במדינת היהודים ולכן אכנה אותן "שולה" ו"חנה"). ובכן, שולה וחנה עמדו על השולחן. לנערה שולה הוצמדה סלסילה, ובסמוך לידידתה, חנה, קופסת קרטון קטנה. שולה הביאה איתה ג'ולה כגודל עגבניית שרי (להלן "הנכס"), הכניסה אותה לסלסילה ואחר יצאה לסידורים.  בתוך כך, חנה פרצה למתחם של שולה, חמדה לחיקה את הנכס הנ"ל שלא כדין, והניחה אותו בתוך קופסת הקרטון. ומכאן, המשכת בחקירתך הנגדית ומפאת חשיבות הדברים נביאם כלשונם:
ד"ר גאון: תאמר לי, חמודי, היכן הג'ולה?
מרשי: בתוך הקופסת קרטון!
ד"ר גאון: נכון! או...הנה שולה חזרה, או...כמה שקיות היא מחזיקה, בטח חזרה משופינג... עכשיו היא בודאי תחפש את הג'ולה שלה, נכון? איפה אתה חושב שהיא תחפש את הג'ולה?
מרשי: בתוך הקופסת קרטון! זה שם!
ד"ר גאון: מממ....
ואני שואל, מה פשר המהום זה? הרי בוצעה כאן עבירת גניבה של נכס, ומרשי הביא את קצה החוט למציאתו. בני עזר לזולת למצוא את הנכס שנגנב בעורמה! 
אציין, כי אנו מוצאים עצמנו מוקפים בשלל מומחים, שרובם אף אומרים בריש גלי, "הוא לא ממש נותן תמונה מדויקת" או "הוא ממש ממש בשוליים של השוליים הרכים של הרכים של גבול הספקטרום", באופן שהגבול בינו לבין ה"רגילים" דק-דק הוא, דק-מכל-דק, דק-על-דק-עד-אין-נבדק, לעומת מיעוט מטריד בבחינת "פרסונה נון גרטה", הקובעים נחרצות: "הוא שם" ועוד מוסיפים "קשר עין לוקה בחסר"... ובהקשר זה אני רוצה להבין אחת ולתמיד:

וואט-דה-פאק-עם-קשר-העין-הזה? מה, הוא חתול? ואם הוא לא מסתכל בעיניים בשיחה הוא לא מקשיב? כשאשתי מדברת (הרבה), אני חייב להיות בקשר עם העין שלה? העיקר שמומחים קובעים נחרצות שעל פי ה-DSM, בתחום A הוא עונה על סעיפים 1,2,3 ובתחום B הוא עונה על C. מה זו הסינית הזאת??   
אנחנו ההורים, שואלים את עצמנו מה אתם רואים שאנחנו לא? הרי הוא רגיל לגמרי: יוזם ומשתתף במשחקים, עונה על שאלות לענין, שולף תשובות מהר, קואורדינציה מטורפת, והוא אפילו בחוג כדורגל מקצועי. מה רוצה ממנו כל העולם המשוגע הזה?
מה לא עשינו כדי לקדם אותו? גייסנו את כל המומחים. מה עוד?
לעתים, לשמחתנו, אנו שומעים את המילים: "כן, הוא מתקדם יפה". משמח אותנו לשמוע את זה, כי מה שמובן מאליו אצל "הרגילים", לגמרי לא מובן מאליו אצלנו, "המיוחדים". 
אז מה אנחנו ההורים רוצים ממנו? מה אגיד לך, שיהיה שמח. מאושר בחלקו. ואולי די אם יהיו לו מספר חברים אמיצים ונאמנים שיאהבו אותו כפי שהוא עם המוזרות החיננית שלו, וכן. שיהיה עצמאי. שיתחתן (אשתי מעכשיו מצחצחת חרבות עם כלתה לעתיד). שתאמינו בו. אנחנו מאמינים בו. הוא באמת אחלה ילד! ואנחנו חולים עליו!!!

                                                                        בברכה,
                                                                        אבא, עו"ד, נוטריון.

מכותבות:

ד"ר מאיה אזולאי, פסיכיאטרית – מכון "בריאים"

הגב' מאיה הלפרין, עו"סית, אחראית שילוב מתי"א – מרכז "גאונים"

ד"ר מאיה  כץ, ק. תקשורת - מרכז "מקדימים"

הגב' מאיה רזיאל, מ. בעיסוק, מתי"א – מרכז "מקדימים את זמנם"

הגב' מאיה גפניאל, מנתחת התנהגות, מרכז "ממושמעים"

הגב' מאיה רעואל, מטפלת רגשית במוסיקה מכון "קחו כלים"

הגב' מאיה אופנהיימר, מחנכת ג' 4, בי"ס "מצטיינים"

הגב' מאיה חננאל – סייעת סמויה                      


            

רשומות פופולריות