אניואני - חגית אהרוני

אֲנִיוַאֲנִי / חגית אהרוני

יֵשׁ לִי אָח רָגִיל. כָּכָה כֻּלָּם אוֹמְרִים. הוּא נִרְאֶה לְגַמְרֵי רָגִיל, לוֹבֵשׁ בְּגָדִים רְגִילִים, מְסַפֵּר בְּדִיחוֹת רְגִילוֹת לְגַמְרֵי, וְסוֹפֵר רָגִיל עַד אֶלֶף מָאתַיִם תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע. קוֹרְאִים לוֹ אֶרֶז, הוּא בֶּן עֶשֶׂר, כָּמוֹנִי, וּבַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר חָגַגְנוּ יַחַד יוֹם הֻלֶּדֶת לֹא רָגִיל!

יֵשׁ לִי גַּם אַבָּא וְאִמָּא וְסַבָּא וְסָבְתָא וְעוֹד סַבָּא וְסָבְתָא – כֻּלָּם מַמָּשׁ רְגִילִים – וְהֵם אוֹהֲבִים אוֹתִי מְאֹד, אָז לָמָּה הֵם כָּל הַזְּמַן מְבַקְּשִׁים מִמֶּנִּי לִלְמֹד, גַּם דְּבָרִים שֶׁאֲנִי בִּכְלָל לֹא צָרִיךְ?

לְמָשָׁל, בְּכָל יוֹם רִאשׁוֹן אַחֲרֵי הַלִּמּוּדִים סָבְתָא מַלְכָּה לוֹקַחַת אוֹתִי לְחוּג מִלִּים אֵצֶל לוּדְמִילָה, אֲפִלּוּ שֶׁאֲנִי כְּבָר יוֹדֵעַ לְדַבֵּר. אַחַר כָּךְ לְחוּג רְגָשׁוֹת בְּעֶזְרַת כְּלֵי נְגִינָה אֵצֶל רוֹעִי ו'.

מִשָּׁם לְחוּג, גַּם שֶׁל רְגָשׁוֹת, אֲבָל עִם סוּסִים, אֵצֶל רוֹעִי ש'.

לֹא אוֹהֵב סוּסִים.

בְּשֵׁנִי אֲנִי הוֹלֵךְ עִם סָבְתָא שׁוֹשׁ לְחוּג חַיּוֹת שֶׁהֵן לֹא סוּסִים.

בִּשְׁלִישִׁי – שׁוּב עִם סָבְתָא מַלְכָּה, לְחוּג חֲבֵרִים שֶׁאֲנִי לֹא זוֹכֵר מֵאֵיפֹה הֵם חֲבֵרִים שֶׁלִּי.

בִּרְבִיעִי – עִם סָבְתָא שׁוֹשׁ, חֲבֵרִים עִם סוּסִים.

בַּחֲמִישִׁי – סָבְתָא מַלְכָּה, סוּסִים בְּלִי חֲבֵרִים.

וּבְשִׁישִׁי – אֲנִי חָפְשִׁי!

וְאָז, זֶה רַק אֲנִי וְהַתֹּף שֶׁלִּי! כַּמָּה שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַתֹּף שֶׁלִּי. כְּשֶׁאֶהְיֶה גָּדוֹל אֶהְיֶה מְתוֹפֵף בְּלַהֲקָה וְאוֹפִיעַ בְּכָל הָעוֹלָם.

לִפְעָמִים אֲנִי מְדַמְיֵן סְבִיבִי עוֹלָם קָסוּם שֶׁכָּל כֻּלּוֹ רַק צְלִילִים וּמַנְגִינוֹת, וּבוֹ אֲנִי הַמְּנַהֵל וְאַף אֶחָד לֹא מַחְלִיט עָלַי. בְּלִי חֻקִּים וּבְעִקָּר בְּלִי סוּסִים.

בִּכְלָל, אֵין מִלִּים בָּעוֹלָם הַמּוּסִיקָלִי שֶׁלִּי וְגַם אֵין צֹרֶךְ בָּהֶן. שָׁם, אֲפִלּוּ הַמּוֹרָה לוּדְמִילָה שׁוֹתֶקֶת.

וְכָךְ, בַּחֲלוֹמִי אֲנִי מְנַצֵּחַ עַל תִּזְמֹרֶת, וּבַתִּזְמֹרֶת שֶׁלִּי הַנַּגָּנִים לֹא מֻכְרָחִים לְנַגֵּן אִם הֵם לֹא רוֹצִים. לֹא צְרִיכִים לַעֲקֹב אַחַר תַּוִּים שֶׁאֲחֵרִים מַכְתִּיבִים לָהֶם, לֹא מִתְבַּקְּשִׁים לְבַטֵּא רְגָשׁוֹת כָּל הַזְּמַן וְתָמִיד תָּמִיד לְהִסְתַּכֵּל בָּעֵינַיִם כְּשֶׁמְּדַבְּרִים אֲלֵיהֶם.

בְּעוֹלַם הַצְּלִילִים שֶׁלִּי, לְכָל נַגָּן קֶצֶב מִשֶּׁלּוֹ. אִישׁ לֹא מֵאִיץ שֶׁצָּרִיךְ לְהַסְפִּיק.

בְּעוֹלַם הַקֶּצֶב שֶׁלִּי אֵין צְלִילִים לֹא נְכוֹנִים. בְּרֶגַע שֶׁמַּתְחִילִים מִתְקַבֶּלֶת הַרְמוֹנְיָה מֻשְׁלֶמֶת.

בָּעוֹלָם הַמֻּשְׁלָם שֶׁלִּי הָרָגִיל הוּא מְיֻחָד וְהַמְּיֻחָד הוּא רָגִיל וּבְכָל זֹאת יֵשׁ חֲשִׁיבוּת לְכָל צְלִיל.

בְּעוֹלַם הַצְּלִילִים שֶׁלִּי, גַּם הַשֶּׁקֶט הוּא מַנְגִינָה.

בְּעוֹלַם הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֹפֶשׁ.

בָּעוֹלָם הַחָפְשִׁי שֶׁלִּי אֲנִי הוּא אֲנִי בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתִי.