ראשית, אצייר

 


 

עיגול.

כמו שמציירים, נאמר, עולם.

אוחז בזהירות במכחול  

ואחליק אותו עם כוון השעון,

ואז אנוח מעמלי דקותיים בערך

ורגע אשתוק ועוד אשתוק

מול השקיעה, 

ושוב זהיר, כה זהיר, אתמוך במכחול 

המטפס לאיטו צעדים קטנטנים 

עם הזריחה חזרה אל הנקודה שבה

מתחיל הכל.  


כן כן, מעגל אצור לי,

בדמותו של העולם,

והוא יהיה לי 

ראשית לכל, גם אם לא מאוד גדול.


ואפשר אפילו שיהיה בינוני.

כל עוד יוכל להכיל הכל, 

ולא מעבר לכך. 

אך אם על כל ההכל הזה

יצליח באופן כזה או יותר, בכל זאת,

לשכן בתוכו גם אופניים חדשים

עם הילוכים, נאמר,

כמו של איתמר השכן 

ולגו מכונית מירוץ חשמלית 

כמו של הדס הבן, 

ונגיד, גם כשרון בטניס  

כמו של יובל הבת 

ויכולת כתיבה כמו של אסנת, 

וכריכים ע נ ק י י ם - תמיד רק 

עם שוקולד- כמו שרק 

אבא של טל, שיש לו מאפיה

יודע להכין, וסקרנות אינסופית 

כמו של אורית המחנכת

וחכמה כמו של יהודית, העוזרת,

ועוד כהנה וכהנה וכהנה וכהנה 

עיגולים של אחרים,

אהיה המאושר מבין כל הילדים.

כל  דרישה אחרת - ואת זה אני 

משער בביטחון - תישקל בהמשך

על פי צורכי הבריאה, 

או לחלופין, על פי ההיגיון.


כעת משסיימתי, אתפנה 

להתקין קווים לדמותה של הארץ. 

מקדקודי ועד בהונותיה 

תהא ארצי משוכה בנגיעות ההדר.  

עסיס הפירות יזרום בשפע בנחלים, 

מתוך אלפי מטעים הפרושים 

מצפון ועד דרום.

מיליוני עיגולים עגולים אצור 

לסלק באמצעותם 

קמטוטי שממה עיקשים,

ושמיים נחבאים יסלחו סוף סוף 

מבוקר ועד ערב כל חלקה טובה, 

ולאחר, יהיו מקושתים בקשתות  

שכבר ראו כמה וכמה

עולמות ממרומי גילן,

וגם כמה עולמות

שנקלעו פעם לאיזה ענן,

וגווניה אלו ישמרו הפעם על 

יושבי ארצי מאירת הפנים לכל אדם, 

ורק שתשכיל גם היא לשמור עליהם...

ואקבע גבולותיה של ארצי 

בקווים עדינים,

אם כי מעט פגיעים,

ואת רחובות הערים

אקשט אלפי סרטים כחולים ולבנים,

ויושבי בתי הקפה יפרסו להנאתם עוד 

פרוסת עוגה חלומית,

וילדים ירדו יחפים לרחוב 

לקפץ בשלולית, 

ובחדשות ישדרו רק תחזית,

ושערי הבתים ישארו פתוחים תמיד 

ולא מעבר לכך.


ואז, בשארית הצבע אטע משאלה; 

במרכז הכיכר; שתיל קטן יחיד ומיוחד, 

פרי דימיוני המוזר בלבד,

ללא שם או הגדרה 

במגדיר הצמחים הרשמי,

אתלה לצידו  שלט קטן 

"צבע טרי" ואקרא שמו של זה השתיל 

שעוד ילך ויגדל - "יצמח חופשי".


* מתוך "אניואני, הספריה החברתית של חגית" 

 


תגובות

פוסטים פופולריים